טנסי

טנסי

טנסי היא אחת ממדינות ארצות הברית אשר ממוקמת בדרום. היא גובלת בוירג'יניה וקנטקי מצפונה, קרוליינה הצפונית במזרח, ג'ורג'יה, אלבמה ומיסיסיפי בדרום ובארקנסו ומיזורי במערב. טנסי הצטרפה למדינות האיחוד בשנת 1796 ומכונה מדינת המתנדבים כי התפקדו ממנה מתנדבים רבים במלחמת העצמאות. מקור שמה נובע מנהר טנסי שזורם במרכזה ומסתיים באלבמה.

ההיסטוריה של טנסי

אין הרבה מידע על תולדות ההתיישבות של אזור זה לפני בואם של האירופאים. הראשונים שהגיעו למקום היו הספרדית עם משלחת בראשותו של ארננדו דה סוטו מגלה הארצות הספרדי. הוא הגיע למקום בשנים 1539-1543 ומצא שם שבטים אינדיאנים שנסוגו דרומה לכיוןן מדינת וירג'יניה. ככל שהגיעו יותר מהגרים, כך האינדיאנים הילידים נדחקו מהמקום. אחד המצעדים הידועים נקרא נתיב הדמעות, בו 17,000 אינדיאנים מבני שבט הצ'ירוקי הוכרחו לצעוד לטריטוריה אחרת ממערב ארקנסו. צעדה זו קרתה בשנים 1838-1839 ובמהלכה נספו כ- 4000 בני אדם.

השליטה של צפון קרוליינה בטנסי

לפני שטנסי קיבלה מעמד של מדינה, סבלו תושביה מחוסר הגנה של ממשלה מקומית. בין השנים 1777-1788 קמו שישה מחוזות במדינה אשר היו תחת שליטה של מדינת צפון קרוליינה שהייתה השכנה ממזרח. לאחר מלחמת העצמאות של ארצות הברית, ביקשה צפון קרוליינה לצאת מאזור זה בגלל שהיה רחוק והיה קשה להגיע אליו. מעבר לכך, המתיישבים בטנסי לא קיבלו סיוע מצפון קרוליינה. המתיישבים המקומיים דרשו מן הממשל בצפון קרוליינה שני דברים עיקריים: האחד היה זכות לשוט על נהר המיסיסיפי והשניה הגנה משבטי הילידים. בקשות אלו לא נענו בחיוב. בשל כך החליטו המתיישבים לייסד את מדינת פרנקלין בשנת 1784. ג'ון סילבר נבחר באותה העת למושל והוא זה שהחל בארגון סדרי הממשל. באותה התקופה, מתיישבי רמת קמברלנד ניסו לקשור ברית עם הספרדים ששלטו בנהר המיסיסיפי, בעקבות כך, צפון קרוליינה ביקשה חזרה את השליטה על טנסי ומדינת פרנקלין התפרקה. בשנת 1789 צפון קרוליינה אישרה את חוקת ארצות הברית והעבירה את השליטה בטנסי לממשל הפדרלי של ארצות הברית. הקונגרס האמריקאי חילק את טריטוריה זו לשלושה מחוזות שניים במזרח טנסי ואחת ברמת קמברלנד. בכל מחוז הוקם בית משפט, משמר אזרחי ומשרות שלטוניות.

הקבלה למדינות האיחוד

בשנת 1795 נערך מפקד אוכלוסין אשר קבע כי במקום יש מספיק אוכלוסיה כדי לייסד מדינה ומשאל העם אף תמך בכך והיה רוב מוחץ בעד ההצטרפות לארצות הברית. ביוזמת המושל כינסו ועידת חוקה בטנסי, שם אושר דגם לחוקת המדינה ורשימת זכויות דמוקרטית. כמו כן, נבחר מושל המדינה הראשון בית נבחרים שבחר שני סנאטורים ונציג נוסף למדינה. כך הוקמה מדינת טנסי עוד לפני שהגישה בקשה להתקבל לאיחוד. בשנת 1796 הצביע הקונגרס האמריקאי בעד קבלת מדינת טנסי כמדינה ה-16. בשלב זה גם הגדירו את גבולות המדינה שלא השתנו כל כך עד היום.

מלחמת האזרחים

קרבות מלחמת האזרחים התרחשו ברוב המקרים באזוריי הכפר של טנסי ובוירג'יניה. הייתה מחלוקת באוכלוסיה, חלק רצו להישאר באיחוד וחלק רצו שתהיה פרישה. תחילת המלחמה באה עם נטייה להישאר, אך בשנת 1861 דעת הקהל השתנתה מאוד והרוב רצו לפרוש. תקופה זו אופיינה בהמון חוסר וודאות. לבסוף תושבי מרכז טנסי הכריעו לטובת פרישה מן האיחוד אשר קרה בשנת 1861. מדינות הצפון אשר ניצחו במלחמת האזרחים תפשו שליטה על המדינה עד תום שנת 1863. בסיום הכיבוש רוב שטחה של טנסי הפך לשטח בעל ממשל צבאי אשר אסר על העבדות במקום. רק חלק קטן מדרום מזרח טנסי נשאר תחת שלטונן של מדינות הקונפדרציה שהובס סופית בשנת 1864.

סיום מלחמת האזרחים ועד היום

בשנת 1865 טנסי אימצה חוקה חדשה אשר אסרה על עבדות וב- 1866 אישרה גם את התיקון של חוקת ארצות הברית. לאחר שני אלו, הייתה למדינה הראשונה ששבה לאיחוד. בגלל שהם אישרו את תיקון החוקה, הופסק גם הממשל הצבאי שהיה עליהם והם החלו בתקופת שיקום. שנת 1897 תיזכר כשנה שבה חגגו מאה שנים להיווסדה של טנסי. החגיגות הגדולות התקיימו בעיר נאשוויל. תחילת המאה העשרים הביאה את טנסי להיות במקום של המון תשומת לב בשל העלייה של תנועת זכויות הנשים. בשנת 1920 המדינה אישרה סופית את התיקון ה- 19 בחוקה האמריקאית והם העניקו לנשים זכות בחירה במדינתם. 1925 גם היא הייתה שנה מלאה בתשומת לב, הפעם בעקבות משפט הקופים בו הועמד לדין מורה לביולוגיה שהפר חוק מדינה שאסר על לימודים של תורת האבולוציה בבתי הספר.

 בתקופת מלחמת העולם השניה, משרד האנרגיה האמריקאי החליט למקם בטנסי את המעבדה הלאומית לפיתוח נשק אטומי. למעבדה הזו היה תפקיד מרכזי מאוד בפיתוח הפצצה האטומית. מבחינה תרבותית היתה בטנסי גם התפתחות גדולה בכל הקשור למוסיקת הקאנטרי שצמחה בכפרים. המוסיקה הלכה והתפשטה לכל מדינות ארצות הברית והעיר נאשוויל זכתה לתואר: בירת הקאנטרי של ארצות הברית. באותה תקופה טנסי לא הייתה מפותחת מבחינת מקומות עבודה, חשמל ותשתיות באזורי הכפר. חוסר ההתפתחות הביאה ליצירת חברה ממשלתית שנקראה רשות עמק טנסי. הפיתוח של החברה החל בשנת 1933 ומטרתה היה לתכנן את פיתוח עמק הנהר בעזרת סכרים הידרואלקטריים ותחנות כוח על בסיס פחם. בין השנים 1933- 1951 הוקמו עשרים סכרים והמפעל הפך לגדול ביותר לעבודות ציבוריות ברחבי ארצות הברית. מאחורי הסכרים גם נוצרו אגמי בילוי ונופש שקיימים עד היום. כמו כן, נהר טנסי הביא עימו חשמל זול ובשפע עבור הכפרים. בזכות נהר זה, 60,000 כפרים יכלו להתחבר לחשמל.

הגאוגרפיה של טנסי

בצפון: קנטקי, וירג'יניה, במזרח: צפון קרוליינה, בדרום: ג'ורג'יה, אלבמה ומיסיסיפי ובמערב: ארקנסו ומיזורי. למדינה חלוקה לשלוש אזורים גיאוגרפיים שמחולקים כך: נהר טנסי, מזרח טנסי, מרכז טנסי ומערב טנסי. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה נמצאת בפסגת קלינגמן בגובה של 2,025 מטר. נקודה זו שוכנת בגבולה המזרחי של המדינה.  מבחינת תוואי הקרקע, בטנסי יש שישה אזורי קרקע עיקריים: הרי הבלו רידג', רכז האפלצ'ים, עמק האפלצ'ים, רמת קמברלנד, רכס היילנד ובקעת חוף המזרח. כמו כן, יש במדינה מספר גדול של גנים לאומיים ופארקים ציבוריים בשטח כולל של 534 קמ"ר. שמורת טבע בולטת מאוד בטנסי היא שמורת הרי הסמוקי אשר קמה בזכות תרומה של משפחת רוקפלר. 

המזרח של טנסי

בקצה המזרחי של טנסי שוכן לו אזור הרי הבלו רידג' אשר מגיעים עד לגבול עם צפון קרוליינה. זהו אזור עם הרים גבוהים אשר בתוכם יש גם את הרי הסמוקיס, הרי צ'להואי, רמת יוניקוי והרי סנובירד. גם פסגת קלינגמן נמצאת באזור זה. מהרי הבלו רידג' משתרע גם אזור הרכס והעמק שבו נחלים רבים אשר זורמים ישירות לנהר טנסי אשר בעמק טנסי. זהו אזור עם רכסים מיוערים גדולים מאוד. החלק העמרבי של עמק טנסי נקרא בשם העמק הגדול.

מרכז טנסי

ממערב לאזור מזרח טנסי שוכנת רמת קמברלנד. זהו אזור של פסגות שטוחות שבניהן יש עמקים תלולים. הגובה באזור זה הוא 450-550 מטר מעל פני הים. ממערב לרמת קמברלנד, שוכן רכס היילנד אשר חלקו נמצא בדרומה של מדינת קנטקי ששכנה מצפון. הרכס עצמו מקיף מקיף את בקעת נאשוויל. הבקעה היא בקעה פוריה מאוד לגידולי חקלאות ויש בה המון בעלי חיים וגידולי טבק. בשל התכונות הטובות של האזור, מתיישבים רבים הגיעו איו בשלהי המאה ה- 18.

מערב טנסי

ממערב לרכס היילנד ובקעת נאשוויל שוכנת שפלת החוף בה גם שוכן נהר המיסיסיפי. מדובר על אזור גיאוגרפי גדול מאוד בשנסי אשר חלקו שייך למרחב הגיאוגרפי של מפרץ מקסיקו ומדינת דרום אילינוי. את השפלה ניתן לחלק לשלושה חלקים: מנהר טנסי במזרח ועד לנהר המיסיסיפי במערב, אזור הגבעות ועורצי הנחל שמגיעים עד לעיר ממפיס, זוהי למעשה תחתית טנסי. וממערב לתחתית טנסי נמצא האגן של נהר המיסיסיפי שמאופיין בביצות והוא מכונה גם אזור הדלתא של המיסיסיפי.

ממשל ופוליטיקה בטנסי

טנסי היא רפובליקה שיש בה שלוש רשויות שלטון: הרשות המבצעת הכוללת מושל שהוא איש השלטון היחידי והוא נבחר לכהונה של ארבע שנים ויכול לכהן עד שתי תקופות כהונה לכל היותר. המושל נבחר על ידי כל האזרחים של המדינה. הרשות המחוקקת שמורכבת משני בתים, האחד הוא האסיפה הלאומית והשני הסנאט. בבבית המחוקקים יש 33 חברי סנאט שנבחרים לתקופה של ארבע שנים ועוד 99 חברי אסיפה מחוקקת שנבחרים לתקופה של שנתיים. הבחירות נעשות מידי שנתיים ומחצית מחברי הסנאט מועמדים לבחירה בכל מערכת בחירות כזו. הרשות האחרונה היא הרשות השופטת. בראש רשות זו עומד בית המשפט העליון של טנסי. בבית המשפט העליון יש חמישה שופטים שממונים על ידי המושל ומאושרים על ידי בית המחוקקים. בית המשפט לערעורים פליליים מורכב מתשעה שופטים.

בעבר, טנסי הייתה שייכת למפלגה הדמוקרטית בהתאם להלך הרוח של מדינות הדרום באותה העת. מאז שנות ה- 60 החלה המדינה להצביע עבור המפלגה הרפובליקנית. משנה זו היה רוב של זכיות בקרב המועמדים הרפובלקנים. עיקר הכוח הדמוקרטי במדינה נמצא בערים ממפיס, נאשוויל וצ'טנוגה ובמרכז טנסי ועיקר כוחה הרפובליקני נמצא במזרח טנסי ואזורים בודדים בדרום.

הכלכלה בטנסי

התוצר המקומי בטנסי הוא בעיקר בתחומי הטקסטיל, כותנה, בקר וייצור חשמל. ענף נוסף שידוע מאוד הוא ייצור הוויסקי. בטנסי אין מס הכנסה של המדינה, מס הערך המוסף הוא בגובה של 7 אחוזים ועל מוצרי מזון הוא 6 אחוזים. התוצר הלאומי גולמי הוא כמעט 200 מילארד דולר נכון לשנת 2003 וההכנסה השנתית לנפש היא 28,641 דולר. מספר זה מדרג את המדינה במקום ה- 36.

טנסי דמוגרפית

לפי מפקד האוכלוסין של שנת 2005, טנסי מונה כ- 5,962,959 נפש. 17.3 אחוזים מתוך האוכלוסיה רואים עצמם כאמריקאים, 16.4 אחוזים ממוצא אפרו- אמריקאים הושאר אירים, אנגלים וגרמנים. 82 אחוזים מן האוכלוסיה נוצרים.

יהדות בטנסי

בכל הערים של טנסי יש קהילות יהודיות. דוד הרט היה המהגר הראשון שהגיע לממפיס בשנת 1838 והוא פתח בא פונדק דרכים. בעקבותיו הגיעו יהודים רבים ובשנת 1847 כבר נקנתה חלקה עבור בית הקברות היהודי בעיר. רוב היהודים בעיר עסקו במסחר ובנקאות. בשנת 1860 כבר היו בעיר 400 נפש יהודים. בתקופת מלחמת האזרחים רבים מקהילה זו תמכו בקונפדרצייה. לאחר הכיבוש של האיחוד, היה ציווי על גירוש מיידי של כל יהודי העיר בתוך יממה אחת, אך הנשיא לינקולן ביטל הוראה זו. כיום יש הערכה כי בעיר חיים כיום כעשרת אלפים יהודים. במקום יש חמישה בתי כנסת, שלושה בתי ספר יהודיים וארגונים יהודיים מגוונים. בעיר נאשוויל היהודים מקיימים חיי קהילה כבר ממחצית המאה התשע עשרה. כיום יש בה כ- 6500 יהודים והם מהווים אחוז אחד מתושבי העיר. יש בה בית חב"ד פעיל מאוד, בתי כנסת וארגונים שונים. ובנוקסוויל כיום יש כ- 2500 יהודים, זו הקהילה הוותיקה ביותר בטנסי.

חינוך וספורט

למדינת טנסי יש שתי אוניברסיטאות: אוניברסיטת טנסי שהיא אוניברסיטה ציבורית והקמפוס המרכזי שלה נמצט בעיר נוקסוויל. באוניברסיטה זו מעל 40 אלף סטודנטים. האוניברסיטה השניה היא אוניברסיטת ואנדרבילט. זוהי אוניברסיטה פרטית אשר נמצאת בנאשווויל ובה לומדים כ- 11,000 סטודנטים. מעבר לכך יש גם מכללות קטנות יותר. בטנסי יש מספר קבוצות ספורט מקצועניות. יש את קבוצת הכדורסל ממפיס גריזליס אשר היא חלק מליגת ה- NBA. יש גם את קבוצת ההוקי המקצועית ואת קבוצת הפוטבול.